ספרייה ציבורית

אסור להוציא ספר מספריית בית כנסת או בית מדרש ללא רשות הגבאים או הספרנים, למרות שהספר נועד לשימוש הרבים. ואפילו אם באותו בית כנסת שבו מונחים הספרים אין מי שילמד בהם, אסור לקחתם ללא רשות.

אולם מן הצד השני, ישנה חובה על גבאי בית הכנסת להשאיל ספרים למי שצריך ללמוד בהם. שכן ישנה הלכה (שו"ע חו"מ קסג, א) שבני העיר מחייבים זה את זה להשתתף בקניית ספרי תורה, נביאים וכתובים, כדי שכל אחד מבני העיר יוכל ללמוד בהם. וכתב על זה הסמ"ע, שכיום, שהספרים מצויים, אין יכולים בני העיר לכוף זה את זה כדי לקנותם, משום שכל אדם בלא קושי מיוחד מסוגל להשיג תנ"ך. אולם ברור שישנה מצווה להקים בכל בית כנסת ספרייה ציבורית שבה יהיו ספרים מרובים, שיד אדם פרטי אינה משגת לקנותם. ואם יבקש אדם ללמוד בספר מסוים בביתו, חייבים הגבאים להשאיל לו את הספר, ואם אינם מסכימים להשאיל, בית הדין צריך לחייב אותם להשאיל, משום ביטול תורה (סמ"ע שם על פי רמ"א רצב, כ, אג"מ חו"מ א, לט).

וכשיש שם הרבה לומדים שמשתמשים בספרים, ויתכן שבאותו זמן שאחד יקח את הספר לביתו, אחרים יצטרכו אותו בספרייה, רשאים הגבאים שלא להשאיל שום ספר, וכל מי שירצה ללמוד בספרים יבוא לספריית בית הכנסת וילמד.

כתיבת תגובה