שלישי כ״א בחשון ה׳תשע״ו
פנה"ל תפילה י, ה
מברכים את ברכות התורה בבוקר, סמוך לברכות השחר, והברכות מועילות לכל לימוד שילמד אדם במשך אותו היום. ואף שילך אח"כ לאכול ולעבוד, כשיחזור ללמוד אינו צריך לברך שוב את ברכות התורה.
ובזה שונה ברכת התורה משאר ברכות המצוות. שבכל שאר המצוות, בכל פעם שאדם מקיים את המצווה מחדש, עליו לשוב ולברך עליה, מפני שכל שאר המצוות מתקיימות בזמן מסוים. למשל, מצוות הסוכה מחייבת את האדם שיאכל ויישן בסוכה, אבל בשאר הזמן הוא רשאי ללכת לאן שירצה. גם את מצוות הטלית אפשר לקיים ברגע אחד ביום. לכן בכל פעם שהוא נכנס לארוחה נוספת בסוכה או מתעטף מחדש בטלית, עליו לחזור ולברך את הברכה המיועדת לאותה המצווה.
אולם מצוות תלמוד תורה היא מצווה כללית שמקיפה את כל ימיו ושעותיו של האדם, שנאמר (יהושע א, ח): "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ואף אדם שלמד בבוקר, מצווה שיוסיף ללמוד בערב ובכל שעה שיתפנה (תוס' ברכות יא, ב, 'שכבר'). ועוד, שגם אדם שאינו עוסק בתורה, התורה מדריכה את חייו בתחומי ההלכה, המידות והאמונה. ואפילו בעת שהוא מתפנה, למרות שאסור לו באותה שעה להרהר בדברי תורה, ישנן הלכות שמדריכות אותו גם שם, כך שהוא אינו מתנתק מהתורה בשום מקום ובשום זמן (עי' באגור סי' א' המובא בב"י מז, יא). לכן ברכת התורה שמברכים בבוקר עולה על כל הלימוד שילמד האדם במשך כל היום, ושום עבודה או עסק אינם נחשבים הפסק לגביה (שו"ע מז, י).