אלול ותקיעת שופר

ראשון א׳ באלול ה׳תשע״ו ב׳ דראש חודש
פניני הלכה ימים נוראים ב, א

ימי אלול ועשרת ימי תשובה מתאימים במיוחד לחזרה בתשובה, שכן מצאנו שבימים אלו התרצה ה' למחול לישראל על חטא העגל (עי' שמות לב). שבראש חודש אלול שב ועלה משה רבנו להר סיני להתפלל ולבקש בשם ישראל סליחה ורחמים לאחר חטאם, וביום הכיפורים נתקבלה תשובתם של ישראל לגמרי, וירד משה לתת לישראל את הלוחות השניים ולבשר להם על סליחתם. הרי למדנו שארבעים הימים שמתחילת אלול ועד יום הכיפורים הם הימים המסוגלים ביותר לתשובה.

בראש חודש אלול כשעלה משה להר, העבירו שופר בכל המחנה שלא יטעו עוד אחר העבודה זרה. על כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה (פרקי דר' אליעזר מו). ובחרו לעורר את העם על ידי קול השופר, מפני שיש בכוחו להזהיר את העם מלחטוא ולעורר את הרבים לעשות תשובה (טור וב"י או"ח תקפא, א).

לכן נוהגים ישראל לתקוע בשופר בציבור בחודש אלול. מנהג יוצאי אשכנז לתקוע בכל יום בסיום תפילת שחרית. ומנהג יוצאי ספרד לומר סליחות בחודש אלול ולתקוע בעת אמירת הקדיש שבסיום הסליחות, ורבים נוהגים לתקוע גם בעת אמירת י"ג מידות רחמים. יחיד שלא שמע שופר, אינו צריך לחפש מי שיתקע לו בשופר.