דיני הקריאה

ראשון י׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו
פניני הלכה זמנים טו, יא

דרך הנחת המגילה כשהיא גלולה מסופה לתחילתה, אולם כיוון שהיא נקראת אגרת, נוהגים לפני קריאתה בציבור לפושטה ולכופלה דף על דף כדי לפרסם את הנס. לאחר סיום קריאת המגילה, גוללים בחזרה את המגילה מסופה לתחילתה, שזהו כבודה של המגילה שלא תישאר פתוחה, ורק אחר סיום הגלילה החזן מברך את ברכת 'הרב את ריבנו' (שו"ע תרצ, יז, מ"ב נה-נו, כה"ח קב-קה).

מצוות קריאת המגילה מתקיימת בישיבה או עמידה, ורק החזן הקורא לציבור צריך לעמוד, מפני כבוד הציבור (שו"ע תרצ, א). ובשעת אמירת הברכות נהגו רוב ישראל לעמוד (מ"ב תרצ, א, בא"ח תצוה ד, ועי' כה"ח ב).

קוראים את המגילה בטעמי המקרא, ובדיעבד כשאין מי שיודע לקרוא בטעמים, אפשר לקוראה בלא טעמים (שע"ת תרצ, א).

צריך לקרוא את המגילה כסדר, ואם קראה למפרע, היינו שלא כסדר כתיבתה – לא יצא. למשל מי שלא שמע מילה או פסוק מהקורא, לא יאמר אמשיך לשמוע את המגילה עד סופה, ואח"כ אשלים את מה שהחסרתי, אלא חובה עליו להשלים מיד את מה שהחסיר ולהגיע למקום שבו נמצא הקורא, ולהמשיך לשמוע את הקריאה כסדר עד סוף המגילה.

מי ששמע את המגילה כשהוא מתנמנם – לא יצא, מפני שבוודאי היו מילים שלא שמע (שו"ע תרצ, יב). גם מי שאינו מבין עברית יוצא ידי חובה בשמיעת המגילה (פניני הלכה זמנים טו, הלכה ט).

לכתחילה יש לקרוא את המגילה ברצף, ובדיעבד, אם הפסיק בשתיקה או אפילו בדיבור, לא הפסיד את מה שקרא, ויכול להמשיך ממקום שהפסיק (שו"ע תרצ, ה. ועי' מ"ב יח, ושו"ע או"ח סה).

השומע את המגילה דרך מכשירים חשמליים, כמו: טלפון, רדיו ורמקול, לדעת הרבה פוסקים לא יצא. מפני שהמכשירים הללו קולטים את הקול כאותות חשמליים ואח"כ מתרגמים אותו שוב לקול חדש, והרי זה כמי ששומע את המגילה מהקלטה, שאינו יוצא ידי חובתו, ולכתחילה יש לחוש לדעתם.