מצווה על כל האנשים והנשים שרואים את הכתב לכרוע ולומר "וזאת התורה" וכו' (מס' סופרים יד, יד; שו"ע קלד, ב). ורבים מהאשכנזים לא נהגו לכרוע, ויש שלימדו על כך זכות, אבל לכתחילה ראוי לכרוע בעת שרואים את הכתב (הר צבי או"ח א, סד).
יש נוהגים להצביע על הספר בעת שאומרים "וזאת התורה" וכו', ולאחר מכן מנשקים את האצבע. ויש נוהגים לאחוז בציצית ולהצביע בה על הספר, ואח"כ מנשקים את הציצית.
הנהיגו הגאונים לומר חצי קדיש אחר סיום הקריאה בתורה, כפי שנוהגים לומר אחר אמירת פסוקים (פס"ת קמז, ט). וכדי שלא להפסיק יותר מדאי בין התפילה לקדיש תתקבל שאחר 'ובא לציון', אומרים חצי קדיש בלבד.
האשכנזים נוהגים לומר בעת גלילת ספר התורה 'יהי רצון', ובימים שאין אומרים תחנון אין נוהגים לאומרו (עי' פס"ת קמז, ז).
למנהג אשכנז וחלק מספרדים, מחזירים את ספר התורה לארון אחר הקריאה בתורה ולפני אמירת 'אשרי'. ולמנהג חסידים ורוב ספרדים, מחזירים את הספר אחר 'ובא לציון' וקדיש תתקבל.
נוהגים לומר פסוקים בעת שמוליכים את ספר התורה ומכניסים אותו לארון.