אין לתת את דמי שתי המתנות לאביונים בפורים מכספי מעשר כספים. אלא שצריך לדעת שמצד פורים החובה ליתן כפרוטה לכל עני, ויש אומרים כשיעור שאפשר לקנות לחם, ואם ירצה אדם להוסיף וליתן בפורים סכום גבוה יותר למתנות לאביונים, יכול ליתנו ממעשר כספים (פנה"ל זמנים טז, ג).
כיוון שמצד המנהג צריך לתת את דמי מחצית השקל שרגילים לתת לפני פורים, או את כסף הכפרות לפני יום הכיפורים לעניים, אין לשלמם מכספי המעשר. אבל מי שדחוק, יכול ליתנם מכספי המעשר, הואיל ואין חובה גמורה ליתנם (שם יד, י).
כשאדם נמצא במשך זמן מסוים במצב דחוק, ישהה את נתינת מעשר הכספים עד שמצבו ישתפר, וירשום בפנקסו מידי חודש בחודשו כמה הוא חייב למעשר, ולבסוף יפרע את כל חובו. למשל, מי שחייב כסף לחבירו, ואינו יכול להחזיר לו את חובו וגם להפריש מעשר כספים, מוטב שישלם תחילה את חובו לחברו, ואת תשלום מעשרותיו לצדקה ידחה בכמה חודשים.