יש אומרים שכספי מעשר הכספים צריכים להיות מופנים לצדקה לעניים, והטוב ביותר לעניים לומדי תורה, אבל אסור להפנותם לשאר צרכי מצווה, כמו בניית בית כנסת (מהרי"ל כמובא ברמ"א יו"ד רמט, א). ויש אומרים שמותר להשתמש בכספי המעשר גם לשאר צורכי מצווה, כמו בניית בית כנסת או קניית ספרים לבית הכנסת (מהר"ם כמובא במהרש"ל וש"ך רמט, ג).
והמנהג למעשה, שאפשר לתת את המעשר גם לשאר צורכי מצווה כגון בניית בית כנסת או יישוב הארץ, אלא שלכתחילה יש להעדיף ליתנו לעניים או ללומדי תורה. ומי שקיבל על עצמו לתת תמיד את מעשר הכספים לעניים, הרי שהתחייב בזה כנדר, ולכל הדעות אסור לו לתת את 'מעשר הכספים' שלו לשאר צורכי מצווה.
אין לקנות בכספי מעשר ספרי קודש ללימוד עצמי. אמנם מי שרוצה ללמוד בספר מסוים, ואם יפריש מעשר לצדקה, לא יוכל לקנות את הספר הזה, והוא באמת רוצה ללמוד בו, הרי שהוא מוגדר כעני ופטור מהפרשת מעשר, ואם ירצה להדר, יוכל לכתוב שהוא מכספי מעשר כספים, כדי שישתדל להשאילו לאחרים או שלאחר זמן יתרום אותו לבית מדרש.
אסור לשלם מכספי מעשר כספים עבור מצוות שאדם צריך לקיים. לכן אסור לאדם לקנות לעצמו בכסף מעשר הכספים תפילין ומזוזות, אמנם מותר לקנותם עבור אדם עני.