המקבל מתנה כספית, או זכה בהגרלה, או קיבל ירושה כספית – מברך 'שהחיינו', ואם הם שותפים – יברכו 'הטוב והמטיב' (ברכות נט, ב; שו"ע רכג, ב). אלא שצריך שסכום הכסף יהיה בעל חשיבות, שכן יש הבדל בין זכייה בכסף לקניית בגד או קבלתו. בבגד יש לאדם שמחה מיידית, ולכן גם אם שוויו נמוך יחסית, הואיל ובפועל הוא שמח בו, עליו לברך. אבל זכייה כספית רק מאפשרת לו לקנות דברים, וכדי שהשמחה בכסף תהיה ממשית, צריך שסכום הזכייה יהיה גבוה בהרבה ממחיר בגד רגיל.
ונראה שלאנשים פשוטים, כמו צעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים (בשנת תשס"ח) יכולים להיחשב כסכום גדול, שאם ישמחו בו – יברכו. אבל אנשים שיש להם יותר כסף, יהיו שמחים שמחה ממשית רק אם זכייתם תהיה גדולה יותר, והכל לפי אופיים ועושרם. אמנם אין צורך שהזכייה הכספית תהיה גבוהה כמו המשכורת החודשית, אלא אפילו מי שמרוויח חמשת אלפים שקלים בחודש, אם זכייה של אלפיים שקלים משמחת אותו – יברך.
על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם – אין מברכים, כי אין בהם חידוש. וכן אין לברך על רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו. אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו – יברך (הלק"ט א, ר; סדבה"נ יב, י).